מטלה >> 1. קרא את המאמר "לשם מה ללמוד?"

לשם מה ללמוד?

עם כל הדגש ששמים על חינוך בחברה שלנו, מפליא לגלות שמעולם לא היתה קיימת טכנולוגיה אמיתית של למידה או טכנולוגיה של השכלה. זה נשמע כמו הצהרה מאוד דחוקה אבל זה נכון. היתה קיימת טכנולוגיית בית-ספר אבל לא היה לה קשר רב ביותר עם השכלה. היא היתה מורכבת מהטכנולוגיה של איך אתה הולך לבית-הספר ואיך מלמדים אותך ואיך אתה נבחן, אבל לא היתה קיימת כל טכנולוגיה לשמה של השכלה או של למידה. בהעדר טכנולוגיה כזו, אנשים נתקלים בקשיים להשיג את שאיפותיהם. לידיעה איך ללמוד יש חשיבות חיונית עבור כל אחד.

החלון הקטן שיש לפתוח על מנת להתחיל בלמידה הוא הנכונות לדעת. אם חלון זה נשאר סגור, אתה עלול להיכנס לדברים כגון שיטת למידה לגמרי מכנית, מילה במילה, שלא תסתכם לכלל ידע כלשהו. שיטה כזו רק מייצרת בוגרים אשר אולי יכולים לדקלם עובדות כמו תוכי, אך אין להם כל הבנה ממשית או יכולת לבצע דבר כלשהו עם מה שלימדו אותם.

מה המטרה, אם כן, שלשמה אדם לומד? עד שתבהיר זאת, לא תוכל, למעשה, להפוך זאת לפעילות שנעשית בתבונה.

יש תלמידים שלומדים לבחינה. התלמיד חושב בלבו "איך אני אקיא את החומר כשאני אשאל שאלה מסוימת?" או "איך אני אעבור את הבחינה?" זוהי שטות גמורה, אבל לרוע המזל זה מה שתלמידים רבים עשו באוניברסיטה.

קח את האדם שבנה בתים במשך זמן רב, ויום אחד הוא מקבל עוזר שלאחרונה עבר הכשרה באוניברסיטה לבנות בתים. הוא משתגע! הבחור שעבר הכשרה בצורה אקדמית למד את הנושא במשך שנים, ועם זאת אינו יודע עליו דבר. והבחור המעשי אינו יודע מדוע זה המצב.

הסיבה היא שהבחור שפשוט עבר את האוניברסיטה, למד את כל החומרים שלו כדי שהוא יוכל להבחן עליהם, הוא לא למד אותם כדי לבנות בתים. הבחור שהיה בשטח בצורה מעשית, אינו בהכרח טוב יותר בטווח הארוך, אבל הוא בהחלט מסוגל להביא לבנייתם של בתים, משום שכל הלמידה שלו מושתתת על "איך אני יכול ליישם את זה בבניית בתים?" בכל פעם שהוא לוקח ליד פרסומת או ספרות או כל דבר אחר, הוא שואל את עצמו "איך אני יכול ליישם את זה על מה שאני עושה?"

זהו ההבדל הבסיסי והחשוב בין למידה מעשית לבין למידה אקדמית.

זוהי הסיבה לכך שיש אנשים שנכשלים בעיסוק המעשי.

במקום להסתכל על הנתונים ולחשוב "האם זה הולך להיות בבחינה?" כדאי לאדם הרבה יותר לשאול את עצמו "איך אני יכול ליישם את החומר הזה?" או "איך אני באמת יכול להשתמש בזה?"

בעשותו כך האדם יפיק הרבה יותר מתוך מה שהוא לומד ויהיה מסוגל להפיק תועלת של ממש ממה שהוא לומד.

התלמיד שיודע הכול על כך

בנושא רכישת הידע עצמו, הנתון הראשון שיש ללמוד והמכשול הראשון שיש להתגבר עליו הוא: אינך יכול ללמוד נושא אם אתה חושב שאתה יודע עליו הכול מלכתחילה.

תלמיד שחושב שהוא יודע את כל מה שיש לדעת על נושא מסוים לא יהיה מסוגל ללמוד בו כלום.

ייתכן שהאדם כבר מכיר את הנושא מניסיון קודם, והיות שהוא נחל הצלחה באותו תחום יש לו תחושה שהוא יודע על כך הכול. אם אדם כזה ייקח לאחר מכן קורס באותו נושא, הוא ילמד דרך מסך של "אני יודע על כך הכול".

עם מכשול כזה בדרכו, האדם יכול למצוא עצמו תקוע לגמרי בלימודיו ולא להתקדם הלאה.

דבר זה נכון לגבי תלמיד שלומד כל נושא.

אם אדם יכול להחליט שהוא לא יודע עדיין את הכול על נושא מסוים, ויכול לומר לעצמו "הנה משהו שאפשר ללמוד, בוא נלמד אותו", הוא יוכל להתגבר על המכשול הזה ויהיה מסוגל ללמוד.

זה נתון מאוד, מאוד, חשוב עבור כל תלמיד. אם הוא מבין את זה ויכול ליישם אותו, חלון הכניסה לידע פתוח בפניו לרווחה.

שיטות היישום של אומנות או מדע, בניגוד לידע בלבד של המדע או של האומנות עצמם. בסיינטולוגיה, המונח טכנולוגיה מתייחס לשיטות היישום של עקרונות הסיינטולוגיה לשיפור התפקודים של המיינד ולשיקום הפוטנציאל של הנפש, שפותחו על-ידי ל. רון האברד.

פרט מידע בודד – כמו עובדה.